היא שאלה אותי – "מה הוא כסף עבורך?"
"חופש. אפשרויות" – אמרתי
"ומה מפחיד בכסף?" היא המשיכה
"כלום" – אמרתי. "אין שום דבר מפחיד בכסף. אני אוהבת אותו."
היא המשיכה: "אנחנו מחפשים את המשוואה שבגינה התת מודע לא מאפשר לכסף להיכנס.
אם תכניסי למשוואה את מה מסוכן בכסף, תמצאי התשובה."
היא גרמה לי לחשוב…
—————————————
לקחתי דף נייר והתחלתי לכתוב.
שואלת את עצמי ועונה. שואלת ועונה.
ופתאום הבנתי – אם כסף מהווה עבורי חופש ואפשרויות,
מחסור בכסף יוצר חווית חנק, לחץ, מתח והרגשת כשלון (כן, כן.. יודעת שאין דבר כזה באמת (זה לפוסט אחר), אבל זה מה יצא, אבל… קיומו של הכסף מעורר גם חשש – אולי לא אנהל אותו נכון, אולי ארצה/אצטרך עוד ואז.. אשתעבד לעשיית כסף במקום ליהנות מהחופש שהוא אמור לייצר עבורי.
הפחד הוא בדיוק מהדבר ההפוך למה שכסף מייצר עבורי. פחד מהשתעבדות. פחד מאיבוד החופש בכל זאת קשתית..).
לזהות את הפחד היווה פריצת דרך משמעותית עבורי.
האנרגיה שזרמה בתוכי היתה מטורפת ומדהימה והרגשתי חוויה של שחרור מוחלט.
עכשיו כשאני יודעת מה מסוכן בכסף, לימדתי את עצמי איך לא להגיע לשם.
להתבונן, להקשיב – להאט ולנתב את הפעולות שלי למקום של אפשרויות ושל חופש במקום להשתעבדות ומחנק.
(שירי מילר לב)