יש שלא יבינו זאת.
יש שיסתכלו על היש שלי והוא יראה להם מובן מאליו.
לפעמים גם לי הוא נראה ככה,
וזה כולל אגב גם את ה'אין' שבחרתי בו.
כן, בחרתי.

השפע הוא בדמות התובנה שנחתה עליי באמצע הלילה,
מבהירה פחד של שנים, ואיתו הידיעה, הברורה מאוד,
שהוא כבר לא חלק ממני.

השפע הוא בדמות ארוחת הערב מול שלג שיורד ללא הפסקה,
ומלבד האור שהוא ממלא בי, הוא בעיקר כל מה שהוא מנקה מתוכי.

השפע הוא בדמות המריבות עם הילדה היפה שהבאתי אל העולם הזה,
מראות לי שלימדתי אותה לעמוד על שלה, להתבטא ולהיות הכי קרובה אליי,
תוך שהיא יודעת שלא משנה מה, אני תמיד בשבילה.

השפע הוא בדמות הבית שציירתי לי. בלב, בראש ואז בלבנים אמיתיות.

השפע הוא בזוגיות שתגיע רק בזמן הנכון לה. ובעיקר לי. כי היום אני יודעת לא לוותר אפילו על פיסה ממני לעולם.

השפע הוא הזכות, היכולת ומעשה הריפוי עצמו בכל עת. בעצמי. גם באחרים.

השפע הוא ההשפעה שאני מעניקה לעצמי על חיי.
ויש שלא יבינו זאת.
אבל אני, אני מבינה.